כמו כל הדברים הטובים שקורים, בתרגול של המדיטציה נתקלתי במקרה, אבל מיד הרגשתי שהתרגול הוא כמו שיבה הביתה. נראה היה שזה משהו שכבר ידעתי מבפנים, ורק היה זקוק לתזכורת. כך אני רואה את התרגול: כהיזכרות במשהו שכבר יש בתוכנו. חלף עוד קצת זמן עד שהבנתי שאפשר גם לתרגל בקהילה, וגם למצוא את הקהילה שלי בפלאם וילאג'. מצאתי בדרך החיים הזו ביטוי לאספקטים מסוימים של עצמי ושל חיי שהיה קשה יותר למצוא בהקשרים אחרים, בהם סדר העדיפויות היה שונה ובהם הרגשתי פחות בשלום עם עצמי.

אולי תחשבו שהחיים במנזר מרוחק רגועים ומלאי שלווה, אבל האמת היא שהקהילה בפלאם וילאג' עסוקה למדי. רבים באו להשתתף בריטריטים ואנחנו, תלמידיו של תיך נאת האן, נסענו איתו ובלעדיו למקומות רבים בעולם ללמד. ראיתי שהתרגול יכול להכות שורשים בכל מקום, בהתאמות המתבקשות. נחשפתי גם לתרבויות ולדרכי חיים שונות, מהן למדתי רבות.

המפגש שלי עם IFS היה דומה. התוודעתי לגישה הזו במקרה, ומיד חשתי שזה דבר נכון וטבעי לי, ושהגישה הזו היא ביטוי אפקטיבי של המרכיב של מדיטציה שנקרא "התבוננות לעומק." גם בטיפול IFS יש את האיכות המופלאה של "להיות עם." בשתי המסורות - מדיטציה ו-IFS, התמרה עמוקה מתאפשרת באמצעות תובנה, חמלה וקשר עמוק.